<h1>כל בו הלכ' ק"ש על המטה סימן כ"ט</h1>
<h2>דף ס:</h2>
כשיכנס אדם לישן על מטתו בלילות צריך לקרות את שמע סמוך למטתו ואע"פ שקראה בברכותיה שנאמר אמרו בלבבכם על משכבכם ודומו סלה. ואמרו רז"ל כל הקורא את שמע על מטתו כאלו אוחז חרב של שני פיות כמו שנאמר רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם. ותלמיד חכם והוא שתורתו אומנתו אינו צריך. ויש אומרים דוקא כשקראה בעונתה והוא צאת הכוכבים אבל אם לא קראה בעונתה אפילו הוא תלמיד חכם צריך לקרותה על מטתו. אבל אומר פסוק אחד מפסוקי דרחמי כגון בידך אפקיד רוחי. ונהגו כל ישראל שאין אוכלי' ושותין ואין מדברין אחר קריאת שמע שאו' על מטתן וסמכו אהאי קרא אמרו בלבבכם על משכבכם זו קריאת שמע ודומו סלה. וקודם שיקר' את שמע על מטתו אומר ברכה זו ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם המפיל חבלי שינה על עיני וכו' ואומר פסוקי דרחמי כגון ברוך ה' ביום ברוך ה' בלילה וכו' וכגון ויאמר ה' אל השטן וכו' ה' ישמרך מכל רע וכו' בידך אפקיד רוחי וכו' וברכת כהנים. וקורא פרשה ראשונה של שמע ויש קורין כל קריאת שמע שיש בה רמ"ח תיבות כנגד רמ"ח איברים של אדם ישמרם השם בזכות הקריאה. וכתב הרמב"ם ז"ל שלפני קריאה זו של שמע מברך ברכה זו ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו לקרא קריאת שמע כדי שיקבל עליו מלכות שמים שלמה ולהמליכו עלינו בלב שלם וקורא את שמע. ויש אומרים שאין לזאת הברכה שורש כלל וחשש ברכה לבטלה דאם איתא להאי ברכה הוה לן למימר' כעיקר קריאה דשחרית וערבית כ"מ. ואחר קריאת שמע אומר ויהי נועם עד אורך ימים ויש שמתחיל יושב בסתר עליון עד כי אתה ה' מחסי. ולפיכך אומרים מזמור זה מפני שהוא שיר של פגעים יצילהו השם מכל פגע רע בקריאתו. ויש אומרים ויאמר אם שמוע תשמע לקול ה' אלהיך וכו' הנה מטתו שלשלמה וכו' מימיני אל וכו' ומאריך בפסוקי דרחמי כאשר ירצה והר"מ היה נוהג כששכב עצמו לישן ביום לקרא ויהי נועם כדאיתא במסכת שבועות ר' יהושע קרי להנהו פסוקי וגני ואינו אומר ברכת המפיל חבלי שינה וכו' ויש גאונים נותנים טעם לקריאת שמע על מטתם כלומר סמוך למטתו כדי לצאת חיוב קריאתה בעונתה שהיא צאת הכוכבים ולפי שמקדימין לקרות קודם זמן זה לפי שנזקקין לתפלת המנחה קודם שקיעת החמה מעט ואם יפסקו אח"כ להמתין צאת הכוכבים אפשר שיתרשלו בזה וילכו איש לאוהליו ותבטל הקריאה לגמרי ומוטב שיקדימו הקריאה מעט משיבטלוה לגמרי וכשיכנס לישן על מטתו ויקראנה יצא ידי קריאה בעונתה ואם תאמר אם כן שאין עונת הקריאה כשאנו קורין אותה קרוב לתפלת המנחה איך לא חששנו כשקורין אותה בברכותיה לברכה לבטלה. ותירץ הרב בעל ההשלמה ז"ל דהא דאמרינן הקורא מכאן ואילך לא הפסיד בברכות ה"ה לקורא קודם זמנה מעט. מכל מקום יש לתמוה אם כן יקראוה על המטה בברכותיה ובכל פרשיותיה וצ"ע. ויש אומרים כי עכשיו כשקורין אותה קודם צאת הכוכבים סמכו על אותן חכמים [ש]נתנו שעורה בגמרא בעוד היום גדול וכדאי הם לסמוך עליהם בשעת הדחק ר"ל מפני חשש בטולה לגמרי כדאמרינן.
